קרנט TIR
Carnet TIR (Carnet TIR, הובלה בכבישים בינלאומיים) הוא מסמך מעבר מכס המעניק את הזכות להובלת סחורות מעבר לגבולות המדינה במרכבים או מכולות אטומות מכס עם נהלי מכס פשוטים.
המסמך מכסה הובלת סחורות בדרכים ורב-מודאליות (שבוצעו בטנדרים, נגררים, סמי-טריילרים ומכולות) בין מדינות שהכירו באמנת המכס משנת 1959 ו-1975 בדבר הובלה בינלאומית של סחורות באמצעות ספר התחבורה הבינלאומי בכבישים (TIR).
לכל כלי רכב יש אישורים מתאימים מהרשויות המוסמכות לשימוש בהם. זה מונפק על ידי איגוד ערבות לאומי (איגוד), המורשה בתורו על ידי הרשויות המוסמכות של המדינה.
CMR
CMR הוא קיצור של האמנה הצרפתית בדבר החוזה להובלה בינלאומית של טובין בדרך – KDPN.
CMR – שטר מטען בינלאומי – הוא טופס העתקה עצמית, שצורתו אינה מאוחדת ויכולה להיות שונה משמעותית במדינות שונות.
בהובלת מטענים בינלאומית, CMR הוא מסמך התחבורה והמסחר החשוב ביותר.
מוביל המעביר מטען CMR בין שתי מדינות כפוף לכללים ולתקנות של האמנה הנ"ל, בעלת מעמד של אמנה של האו"ם.
שטר המטען CMR ערוך בשלושה עותקים לפחות, אשר מאושרים על ידי השולח והמוביל. העותק הראשון של החשבונית נשאר אצל השולח, העותק השני והשלישי מלווה את המטען, לאחר הפריקה העותק השני נחתם ע"י הנמען ונמסר למוביל, השלישי נשאר אצל הנמען.
שולח המטען, משרד השילוח, המוביל יכול למלא את ה-CMR, מי ששם חותם בעמודה 22 אחראי על שלמות המידע.
נקודה חשובה מאוד היא צירוף המקרים של הנתונים המפורטים בכל מסמכי התחבורה. יש צורך שהמשקלים, קודי ה-ZED והמחירים יתאימו בכל המסמכים המצורפים למטען.
T1 – הצהרת מעבר או דרכון נורדי
T1 הוא מסמך המהווה ערבות מכס (פיננסית), המשמשת לסחורות החוצות את שטח האיחוד האירופי במעבר, או להבטחת מסירת סחורות מגבול האיחוד האירופי למחסן מכס או מכס פנימי.
T1 היא ערבות פיננסית שהונפקה על ידי סוכן מכס לטובת רשויות המכס של האיחוד האירופי, המספקת ערבות לתשלום לתקציב האיחוד האירופי של כל המכסים והעמלות.
לדוגמה, אם סחורות העוברות דרך האיחוד האירופי תחת נוהל T1 לא נמסרות מהגבול לעמדת המכס, הסוכן המנפיק את ה-T1 יצטרך לשלם את כל המכס אם הסחורה עברה אישור לשימוש באיחוד האירופי. בפועל, T1 משמש כמערכת חלופית של ערבויות Sarnet TIR (TIR).
EX1 – הצהרת יצוא
EX1 הוא מסמך המאשר את עובדת ייצוא הסחורות מחוץ לאיחוד האירופי, מאושר על ידי רשויות המכס.
מה שחשוב הוא לא העובדה שיש EX1, אלא סימוני מכס חשובים ב- EX1, המאשרים את יצוא הסחורה מחוץ לאיחוד האירופי.
סימן המכס EX1 הוא שמזכה את מוכר הסחורה לאיחוד האירופי להחזר/אי תשלום מע"מ פנים-אירופי (מע"מ).
הצהרת EX1 חייבת ללוות מטען ממוצא אירופי, ביציאה מהמחסן של המוכר מהאיחוד האירופי מחוץ למדינות האיחוד האירופי. הצהרת EX1 נערכת על ידי הספק, סוכן הספק או המוביל (המשלח) בעלי הסמכות המתאימה. ניתן לציין את EX1 לא רק סחורות המיוצרות ב-EC, אלא גם במדינות אחרות. באופן דומה, T1 יכול להעביר סחורות אירופאיות.
תעודה 1 אירו
תעודת EUR 1 היא אחד המסמכים החשובים ביותר בעת ייצוא ממדינות האיחוד האירופי, המאשרים את מקורם. הוא מונפק במהלך הובלת סחורות ממדינות האיחוד האירופי למדינה שחתמה על הסכם עם האיחוד האירופי על מתן העדפות סחר הדדיות, ומוצג בנקודת המכס.
דרישות רישום
- על הטובין לעמוד בדרישות פרוטוקול 1 להסכם (כללי מקור).
- שפת המסמך היא אנגלית או שפת כל מדינה בהסכם.
- הניירות ממולאים באופן ידני, באותיות דפוס, באמצעות דיו.
- על התעודה להכיל תיאור של המוצר המצוין בעמודה מיוחדת.
- אם העמודה אינה שלמה, שרטטו גבול אופקי מתחת לתיאור וחצו את החלל הריק מתחתיו עם סימן בצורת Z.
- יש צורך למלא את המסמך עבור כל קבוצות הסחורות.
רשימת מסמכים
כדי לקבל אישור, יש צורך להגיש רשימה של מסמכים לגוף המורשה של המדינה המייצאת:
- הצהרה הכוללת הצהרת היצואן;
- אישור המקור המועדף של המוצרים ממדינת היצוא (אם סוג זה של אספקה מבוצע בפעם הראשונה);
- מקור התעודה (אם יש) ועותק אלקטרוני (חובה).
תכונות של הנפקת תעודת אירו 1
ההנפקה מתבצעת על ידי משרד המכס של המדינה המייצאת. הארגון המורשה מחויב לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי לוודא את מקור הסחורה, ולכן יש לו את הזכות לדרוש כל מידע על המטען שהוא רואה צורך. חובתו של היצואן היא לספק את כל הנתונים והמסמכים הדרושים.
בתורו, משרד המכס מבטיח מהירות ונכונות הרישום. ההנפקה היא ללא תשלום. המועד האחרון הוא עד 3 ימים מיום רישום הבקשה.
תקופת התוקף של המסמך שהונפק היא 4 חודשים.
בדרך כלל, תעודת EUR 1 מונפקת לפני היצוא. עם זאת, רישום בדיעבד אפשרי לאחר הובלת המטען לשטחה של מדינה אחרת. אך רק לאחר אימות מלא של המידע שנמסר על ידי היצואן.
כאשר האישור אינו מופק
- אם השווי הכולל של המגרש נמוך מ-6,000 יורו.
- אם הטובין ממוסים בשיעור מס אפס של מס יבוא של תעריף המכס.
- אם ליצואן יש סטטוס מורשה.
תוכל לברר עוד על השאלה אם נדרשת אישור של EUR 1 במקרה שלך מהמומחים שלנו.
חשבונית
חשבונית ( חשבונית באנגלית) – בנוהג מסחרי בינלאומי, מסמך שסופק על ידי המוכר לקונה ומכיל רשימה של טובין, כמותם והמחיר שבו הם יימסרו לקונה, מאפיינים פורמליים של הסחורה (צבע, משקל וכו'), תנאי מסירה ומידע על השולח והנמען. מהצהרת החשבונית עולה כי (למעט מקרים בהם המשלוח מתבצע בתשלום מראש) חלה חובה על הקונה לשלם עבור הסחורה בהתאם לתנאים המפורטים. החשבונית הינה מסמך המשמש אך ורק למטרת פיקוח מס ולכן אינה יכולה להיחשב כאנלוגי לחשבונית.
Incoterms 2010: כללים רשמיים של פרשנות של תנאי סחר בינלאומי
ncoterms או תנאים מסחריים בינלאומיים הם סדרה של מונחים מסחריים מוגדרים מראש שפורסמו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) המתייחסים למשפט מסחרי בינלאומי. הם נמצאים בשימוש נרחב בהסכמים מסחריים בינלאומיים או תהליכי רכש, שכן השימוש בהם במכירות בינלאומיות מעודד על ידי מועצות מסחר, בתי משפט ועורכי דין בינלאומיים. Incoterms הם סדרה של תנאי סחר בני שלוש אותיות הקשורות לנוהלי מכירה חוזיים נפוצים, ונועדו בעיקר להגדיר בבירור את המשימות, העלויות והסיכונים הקשורים להובלה ומשלוח של סחורה. Incoterms מיידע את חוזה המכירה, ומגדיר את ההתחייבויות הרלוונטיות, העלויות והסיכונים הקשורים באספקת הסחורה מהמוכר לקונה. עם זאת, זה לא חוזה או חוק. בנוסף, הוא אינו קובע לאן מועברים כותרות ואינו נוגע במחיר, מטבע או פוזיציות אשראי.
מטרת Incoterms היא לספק מערכת כללים בינלאומיים לפרשנות של מונחי הסחר הנפוצים ביותר בתחום סחר החוץ. בדרך זו, ניתן למנוע או לפחות להפחית במידה ניכרת את חוסר הוודאות של הפרשנות השונה של מונחים כאלה במדינות שונות.
העבודה הראשונה שפרסם ה-ICC על תנאי סחר בינלאומיים פורסמה בשנת 1923, והמהדורה הראשונה, הידועה בשם Incoterms, פורסמה בשנת 1936. כללי ה-Incoterms תוקנו ב-1953, 1967, 1976, 1980, 1990 ו-2000, וכן הגרסה השמינית – Incoterms 2010 – פורסמה ב-1 בינואר 2011. ה-ICC החלה בהתייעצות לגבי המהדורה החדשה של Incoterms 2020, שתיקרא "Incoterms 2020" והיא סימן מסחרי רשום של ה-ICC.
כללים לתחבורה ימית ומים פנימיים:
FAS – Free Aboard Vessel – הסיכון עובר לקונה, כולל עלויות הובלה וביטוח מטען שנמסר לכלי השיט (כלומר מסוף נמל ייעודי) על ידי המוכר. המוכר אחראי לרישום המטען.
FOB – Free on Board – הסיכון עובר לקונה, כולל תשלום כל עלויות ההובלה וביטוח המטען שנמסר על גבי כלי השיט על ידי המוכר. השלב הבא אחרי פרנק הוא לצד הספינה.
CFR – Cost and Freight – המוכר מספק את המטען, הסיכון עובר לקונה כאשר המטען נמסר על סיפון כלי השיט. המוכר נושא בעלויות ההובלה בנמל היעד. השלב הבא אחרי Franko Bort Sudn.
CIF – Cost, Insurance and Freight – הסיכון עובר לקונה לאחר מסירת המטען על גבי כלי השיט. המוכר נושא בעלויות ההובלה והביטוח בנמל היעד. ביטוח כלול בניגוד לעלות והובלה.
הסדרת התחבורה בכל אמצעי התחבורה:
EXW – Ex-factory – המוכר מוסר (ללא העמסה) את הסחורה לרשות הקונה ולחצרי המוכר. מונח זה נמצא בשימוש כבר זמן רב, מכיוון שהמוכר נושא באחריות המינימלית במקרה זה. חובת הקונה מוגבלת למסירת פרטי יצוא למוכר.
FCA – Free Carrier – המוכר מספק סחורה למוביל ויכול להיות אחראי על רישום הסחורה לייצוא (מילוי נתונים בסיסיים). גישה זו מעשית יותר מפרנקו-זבוד, שכן היא לוקחת בחשבון את העומס בעת הרמת המטען על סיפון האונייה, בעוד שהמוכר מודאג יותר מהפרות במהלך יצוא הסחורה.
CPT – Carriage Paid to – המוכר מוסר את הסחורה למוביל במקום המוסכם, הסיכון עובר לקונה ועל המוכר לשלם את עלויות הובלת הסחורה ליעד.
CIP – Carriage and Insurance Paid Before – המוכר מספק את הסחורה למוביל במקום המוסכם, הסיכון עובר לקונה, והמוכר משלם את עלויות ההובלה והביטוח ביעד.
DAT – אספקה במסוף – המוכר נושא בעלויות, בסיכון ובאחריות עד לפריקת (מסירת) הסחורה ברציף, במחסן, בתחנה או במסוף. העלויות של דמי מנחה או פשוטים יכולים להיות מופקדים על ידי המוכר. המוכר מעבד את הסחורה ליצוא, לא לייבוא. משלוח בטרמינל מחליף את "משלוח מהרציף" ו"משלוח מהספינה".
DAP – Delivery at Destination – המוכר נושא בעלות, בסיכון ובאחריות הסחורה עד הגעה לקונה ביעד. המוכר מעבד סחורה ליצוא, לא לייבוא. משלוח ביעד מחליף את "משלוח עד הגבול" ו"משלוח ללא תשלום מכס".
DDP – Delivery with Duty Paid – המוכר נושא בעלות, בסיכון ובאחריות לפינוי הסחורה שברשות הקונה ביעד. הקונה אחראי על פריקת הסחורה. המוכר אחראי על רישום טובין ליבוא, תשלום מכסים ומסים, לפיכך, הקונה אינו "יבואן אחראי". Incoterms 2010…
- קביעת זכות הבעלות או העברת הבעלות על הטובין אינה שייכת לתנאי התשלום.
- מתייחס לחוזים למתן שירותים, ואינו מגדיר זכויות או חובות חוזיות (למעט מסירה) או הפרת זכויות חוזיות.
- הגנה על הצדדים מפני סיכון או הפסד שלהם בלבד, ואינה מכסה את ערך הסחורה לפני או לאחר מסירה.
- קביעת תנאי העברה, הובלה ואספקת סחורה. טעינת המכולות אינה כוללת אריזה ויש לציין אותה בחוזה המכירה.
- זכור, כללי Incoterms אינם חוק, וכללי Incoterms אינם קובעים את חובות הצדדים
רשימת דברים לארוז
מסמך סחורה בצורת תיאור, המציג את מאפייני הסחורה. נדרשת רשימת אריזה כאשר אותה חבילה מכילה מוצרים ממבחרים שונים. רשימת האריזה מכילה נתונים כגון: כמות של כל פריט (מספר חלקים באריזה); מספר חבילה.
רשימת אריזה משמשת בנוסף לחשבונית כאשר מספר רב של פריטים נשלחים כאשר הכמות, המשקל או התוכן של כל פריט בודד שונים.
תעודת מקור היא מסמך המשמש בסחר בינלאומי. זה מציין את ארץ המקור של הסחורה, אבל ה"מקור" בתעודה פירושו המדינה ממנה נמסרת הסחורה, התעודה מאשרת היכן סחורות אלו מיוצרות.
המדינה המייבאת רשאית לדרוש תעודה, אשר חייבת להיות מאושרת על ידי הרשויות הרשמיות של המדינה המייצאת. טרם כריתת ההסכם, על היבואן והן על היצואן להבהיר את הצורך בקבלת תעודת מקור.